א.
שגרה אפורה
מכוסה באבק,
כל יום מתקתק
כמו שעון.
אש בתוכי
אצורה נעלמה,
רוצה היא לבעור בגאון.
כמו אדמה
ואש בתוכה,
חמה ועזה - מכוסה.
מחכה היא לפרוץ
לעלות כך אל-על,
לחמם ולבעור בעוצמה.
פזמון:
השם שפתי תפתח
ופי יגיד תהילתך
ב.
ויש בתוכי
תפילה כה גדולה,
ושם אור גדול ואדיר.
פתח את ליבי
אנא תמוך בידך,
עזור לה
לפרוץ להאיר.
אולי אז אוכל
לבקש באמת,
אתחבר, אתפלל, אתרגש.
הניצוץ יהפוך
לשלהבת גדולה,
תבער אז בכוח האש.
פזמון...
עקבו אחרינו